את מאמינה שאם תחשפי
את הכאב שלו תכירי אותו
ואת נפשו יותר טוב,
תדעי מי הוא וכך תעמיקו
את האינטימיות ביניכם.
את מחטטת וחופרת
ומנסה להוציא ממנו
בכוח את הפגיעות שלו.
הוא לא מוכן לזה כרגע
ונסגר עוד יותר.
את משוכנעת שזה בגלל
הכאב הרגשי שלו
ולוחצת עליו להיפתח אלייך.
הוא מתרחק ממך לא בגלל
הכאב שלו, אלא כי את
לא מקשיבה למילים
הפשוטות שיוצאות מפיו:
״תעזבי אותי בשקט״
את נפגעת ו״עובדת״
על תחושות הכאב
שמתעוררות בך
גאה בעצמך על יכולת
ההכלה הגדולה שלך, אבל
עמוק בתוכך את שופטת
אותו כאדם לא ״ער ומודע״
ומשליכה על הקשר מטען
של ידע מותנה
שאינטימיות וקרבה
דורשת חשיפה ודיבור
על הכאבים הרגשיים
במקום לראות אותו,
להקשיב לאמת הנוכחת
והבקשה הפשוטה שלו.
אהובה אם את חושבת
שתכירי אותו טוב יותר
דרך הכאב שלו
את משלה את עצמך
האיש שאת אוהבת
הוא לא גוף הכאב שלו.
האדם שאיתך מתחדש
בכל רגע הוא עולם ומלואו
נשמה ותודעה נוכחת
הוא לא מעוניין כרגע שתכירי
אותו דרך הכאב והסבל
אלא דרך האושר, השמחה
והאהבה שהוא מוכן להעניק לך בשפע.
הוא יבוא אלייך כשיהיה מוכן.
כשירגיש צורך בזה.
במקום להיכנס עם ראש בקיר
נסי להכיר אותו בלי תבניות
והתניות שלך על אינטימיות וקשר
את ספוגה בידע שלא קשור לחייך
למדת שקשר עמוק מגיע רק מתוך
נגיעה במקומות הכואבים.
נגיעה בכאב רגשי
היא חלק מהאינטימיות.
היא לא התנאי לקרבה.
האינטימיות נוכחת בשקט החי
המאפשר את קרבת הלב והנפש
שאינה תלויה בסיפורים.
קרבה אמיתית היא היכולת
לקבל ולהקשיב לאמת הנוכחת
והפשוטה בלי להלביש עליה
תאוריות גבוהות סיפורי מעשיות.
האמת נוכחת בגובה הלב והעיניים
היא מפתיעה ולא צפויה.
תני לו מרחב לבטוח בך,
בטחי גם בדרך שלו
אפשרי לו ללמד אותך משהו
חדש על אינטימיות שלא
ידעת בעבר, לגלות את
הקשר היחודי שלכם
מתוך החיים המתהווים ביום יום
תני לו לגלות את אורו בפנייך.
תודעה נוכחת / תמר רוטשטיין.
המסר מיועד לכל המינים.
צילום של Peter Wihlborg
Comments