כיצד להשתחרר מאחיזה במחשבות

ההזדהות עם המחשבות שלנו היא אוטומטית איך אפשר להיות בלי מחשבות? האם המצב הזה אפשרי?

כן, בהחלט אפשרי להיות כמה רגעים ללא מחשבות בכלל, אין אדם שלא חווה רגעים כאלו בחייו, רגעים שמשהו תפס את תשומת הלב שלו, הקסים אותו כל כך שאותו אדם ״שכח״ לחשוב, רגעים שהרגשתם אחד עם היקום, שעמדתם מול נוף עוצר נשימה, בים, בשחיה או ריצה וריקוד או כשהסתכלתם על פרח, פרפר, עץ.

היו לי בילדות רגעים רבים ללא חשיבה, רגעים ספונטנים בהם הייתי ״שוכחת״ את עצמי, את הכאב הרגשי שלי, החרדות והפחדים, הייתי מסתובבת בשדות, במקומות שהיו בהם עצים וצמחים, חצרות אחורים גדושים בצמחיה סבוכה, כמה שיותר פראי יותר טוב, הטבע הכניס אותי לדממה ושלווה עמוקה, גם הים היה עוגן לכניסה לשקט עמוק, כשהייתי הולכת על החוף מביטה על האופק השמים והגלים, המרחב האינסופי, בו ברגע הייתי הופכת להיות המרחב האינסופי, הים השפיע עלי רוגע מידי, הקולות והמחשבות בראש השתתקו. הרגעים הללו לא היו יזומים ולא במודע, ייחסתי את זה ל״מצב רוח״ לא חשבתי שאפשר להגיע למצב שבו אין לי מחשבה בראש מתוך בחירה מודעת.

כשגיליתי שאני לא המחשבות שלי, אלא המרחב, האור הפנימי שבו יש מצבים חולפים כרגשות ומחשבות, הבנתי שאני יכולה להגיע לרגעים של דממה פנימית וחיבור עמוק להוויה מכל רגע שאבחר. כמובן שהטבע עוצמתי ועוזר להגיע לתדר העמוק של החיבור הנוכח.

אפשר בכל רגע ובכל מקום למצוא את ההזדמנות לשים לב למלל ולדיבור שרץ במוח, למחשבות הלוחצות והדוהרות ולהתייחס לרווח שבין מחשבה למחשבה כמו הרווח שנמצא כאן בין אות לאות. אתם יכולים להתחיל פשוט להתייחס ולראות את הרווחים בין האותיות והמילים הכתובות כאן, במקום למילים ולתוכן, שימו לב לצבע של מסך, ותתחילו להתייחס למה שאתם רואים ולא למה שאתם חושבים.

שימו לב לשקט, הרחיבו את הראייה לסביבה הרימו את העיניים מהמסך לרגע והביטו על התקרה, על הקיר ממול או החלון, המשיכו לשים לב לשקט מסביב. היצור היחיד שחושב בעולם הזה במילים ומושגים הוא האדם, החשיבה נדירה בטבע. כל מה שקיים מסביבכם נמצא בדממה, אם אתם רוצים לחוות שקט עמוק, הביטו על עץ ושאלו על מה הוא חושב? אל תענו ואל תחשבו במקומו, אלא תשימו לב לעוצמה של השקט החי הקורן מהעץ.

ההרגל לחשוב הוא דומיננטי, מרכז הדיבור במוח הוא קטן ביחס להשפעה האדירה שיש לו על המצב הנפשי שלנו. רובו של המוח נמצא בדממה.

מה קורה כשאנחנו מפסיקים לחשוב? אם אין גירוי חיצוני שמחזיק את התדר והפליאה? רוב האנשים ירדמו. החשיבה מספקת פעילות למוח, אנרגיה ומחזיקה אותנו ערים אבל לא נוכחים. ללא מחשבות בראש יש סיכוי שאנשים ירדמו כלומר יפלו למצב שנקרא ״תת חשיבה״ זה מצב שאנחנו חווים כל יום, אנחנו אמנם לא חושבים אבל אנחנו לא בהכרה.

החשיבה, היכולת לחשוב כל כך חשובה אבל היא קשורה לפעילות של המוח שמשאירה אותנו ערים ובהכרה אך לא קשורים ונוכחים בהווה.

המוח אוהב אנרגיה ולא משנה לו אם זה דרמה, כאב רגשי, כעס, שמחה ואופוריה, כל עוד הוא מקבל את רמת האנרגיה שלו שמשאירה אתכם ערים ובהכרה הכל בסדר. הנקודה היא שהמחשבות שלנו לוכדות את התודעה. רוב האנושות נמצאת על התדר הזה, בהזדהות מוחלטת עם המחשבות והמלל הבלתי פוסק בראש.

אם המחשבות הללו היו מחשבות תומכות, אוהבות, יצירתיות, זו הייתה בהחלט ברכה, אבל ההתניה היא הפוכה, רוב המחשבות נוגעות בדימוי ובזהות העצמית שלנו, הן שיפוטיות ומבטאות חוסר שביעות רצון, תלונות, חוסר ערך עצמי או חוסר אהבה עצמית, מחשבות שמבטאות חוסר אהבה לגוף שלנו, סוג כזה של מחשבות נקראות ״מחשבות רגשיות או מחשבות תגובתיות״ הן קשורות לאמוציות וגוף כאב, זה מעגל שקשה לצאת ממנו מכיוון שאנחנו רגילים לפתור את האתגרים שלנו דרך אותו כלי שגורם לנו לסבל: החשיבה.

הוודאות שאני לא המחשבות שלי הצילה את החיים שלי. מכיוון שהיו רגעים כל כך כואבים שרציתי לסיים את החיים. לא יכולתי לסבול את הכאב הנפשי והחרדות, אז בשנות העשרים המוקדמות של חיי שהגעתי למצב כל כך קשה מבחינה נפשית לא ידעתי שהגורם לסבל שלי הוא מחשבות. האמנתי שאני האדם הנורא ביותר בעולם.

יום אחד כשהכאב הנפשי היה בלתי נסבל, ראיתי שאילו הייתי במערכת יחסים עם אדם שמדבר אלי כמו שאני מדברת לעצמי קרוב לוודאי שהייתי בורחת ממנו. אבל מעצמי אני לא יכולה לברוח, המיינד והקול המדבר בראש הולך איתי לכל מקום. כשרציתי לסיים את הסבל ואת חיי באותם רגעים הבנתי שאני רק רוצה להשתיק את המוח שלי. להפסיק את הנטיה לתקוף אותי. מכאן החל מסע מופלא של התעוררות תודעתית. ראיתי שאני התודעה והמחשבות שלי הם התוכן. לא קראתי לזה כך אז, אבל זיהיתי את המחשבות שלי כדבר שנפרד ממני, הם לא אני. בו ברגע נוצר רווח ביני לבין המחשבות ורווחה נפשית.

לימדתי את עצמי תרגילים ושיטות ודרכים להעמיק את החיבור לשקט, נזכרתי ברגעי הילדות שבהם נכנסתי באופן ספונטני לדממה עמוקה התחלתי ליישם את זה בצורה יזומה, עברו שנים והכרתי מורים מופלאים כמו ביירון קייטי ואקהרט טולה שהעמיקו את הלימוד ונתנו לי כלים ותרגלים פשוטים להעמיק נוכחות בשקט.

ההזדהות עם האגו והקול המדבר בראש היא אוטומטית, לא רק אנחנו משפיעים על עצמנו אנחנו בעיקר מושפעים מהתדר של התודעה הקולקטיבית שברובה לא ערה ומודעת ויודעת על האפשרות להיות חופשיים מההזדהות המעיקה של המחשבות והנטיה ליצור מהן זהות.

כך הטירוף הולך ומתגבר לא בגלל שאנשים טיפשים, אלא כי אף אחד לא סיפר להם שהם תופסים את המציאות דרך חשיבה רגשית ותגובתית ולא ערים לרובד עמוק של אור פנימי, אני עמוק שרואה וחי ויוצר. האגו לוכד את התודעה דרך מושגים וסיפורי עלילה המולבשים על המציאות.

כדי להגיע למודעות להיות ברווח שבין המחשבות לתודעה, צריך קודם להיות ערים לאפשרות שהמחשבות הם לא מי שאתם, השאלה הנשאלת: ״מי אני?״ זו שאלה טרנספורמטיבית, כי המיינד השכל לא יכול לחשוב עליה, כלומר להלביש עוד רעיונות. זה שער לכניסה לממד עמוק של הכרה ערה ומודעת שרואה את המציאות מסביבה ללא תלות ברעיון שיספר לה מהי המציאות. החיבור הוא אחד. אתם מגלים את הרובד העמוק של הוויתכם, אור התודעה האור הפנימי, ללא תלות בקול שמספר לכם מה אתם רואים, אתם יודעים שאתם קיימים, אתם חווים את הכרתכם ומתבוננים עליה. זה לחיות בהכרה עמוקה ולקבל אנרגיה ישר מהמקור. זו תודעה על מחשבתית, התודעה לא מתבוננת על המציאות דרך מתווכים (מחשבות) היא פשוט יודעת ורואה את עצמה, מגלה את עצמה, המקור עצמו יודע שהוא קיים כאן דרככם, כך נוצר איזון והרמוניה בין האישיות הזמנית שלכם שיש לה סיפור חיים וגוף, רגשות ומחשבות, היא פועלת בעולם כאן מעל פני השטח והרובד של האני הנצחי, העמוק שהוא עצמו היקום, התבונה האינסופית של הקיום שמקיימת את האישיות הזמנית, זה האוקיינוס שבטיפת המים. עוצמתכם היא אינסופית. היקום עצמו מתבונן על עולמו דרככם ברגע זה. זה לא פילוסופיה אלה נקודת התייחסות.

המחשבות נותנות לנו אנרגיה אבל הדממה החיה, השקט החי, ההכרה שאתם התודעה, האור הפנימי המתעורר וער לקיומו בלי להיות תלוי במחשבות שיספרו לו מי הוא, המודעות הזו, ההכרה של מהותכם מחזירה לכם אנרגיה מיד. אתם לא זקוקים לחשיבה כדי לקבל אנרגיה מספיק להיות ערים ומודעים לשקט החי ולעוצמת החיים שהיא מי שאתם, זה תהליך טרנספורמטיבי, הכרתי עמוק שקורה ממש בימים אלו. יש אנשים שמתעוררים להוויתם ומפסיקים להזדהות עם המחשבות שלהם באופן אוטומטי, לא בגלל שהם חכמים יותר, אלא בגלל שהתודעה עצמה מתעוררת דרכנו.

אם אתם חווים רצון עמוק לסיים את הסבל, להשתחרר מהאחיזה של המלל בראש, אם אתם מוצאים את עצמכם קוראים ספרים בנושא, צמאים לידע, לומדים שיטות רבות, זה מעיד על כך שהתודעה מתעוררת דרככם. אתם מחפשים את הדרך להגיע למצב שבו אתם פועלים מרובד האור הפנימי שלכם ולא נתונים לפחדיו ואמונותיו במגבילות של המיינד.

ההרגל לחשוב הוא מאוד חזק, בלתי נשלט. לכן אי אפשר להפסיק את החשיבה באופן יזום, זה כמו לעצור את הנשימה. אנשים שמתחילים לתרגל שקט מחשבתי, לרוב עוצרים את הנשימה.

אל תעצרו את הנשימה אלא הקשיבו לה, הנשימה היא שער עצום להתחבר לשקט, קחו כמה רגעים להקשיב לנשימה והתייחסו לדממה ולשקט שנוצר בכם, הישארו בעיניים פקוחות אחרת אתם עלולים להירדם, תנו לחושים שלכם לראות, לשמוע ולקלוט את מה שמתהווה ומתרחש ברגע זה, המידע שמגיע מבחוץ מגיע בצורה של אנרגיה, אור צליל, הניחו לעצמם להיות במרחב והתייחסו למה שיש ולא למלל בראש. ההתייחסות עצמה יוצרת מציאות. כוח ההתייחסות של התודעה מעצים כל דבר שהיא מתבוננת עליו. ככל שהיא מתבוננת על עצמה היא מתעוררת לדעת את קיומה. שימו לב לזה.

היכולת להיות בדממה נוכחת וערה דורשת תרגול, אלו לא מדיטציות אלא התייחסות לכוח ההתייחסות המתבוננת והשפעתה על המציאות עצמה. בעיקר השפעתה על המציאות הפנימית שלכם.

קחו כל יום כמה רגעים לשים לב לשקט בין המחשבות, להתייחס לעוצמת ההתייחסות שלכם, לראות את ההשפעה של השקט על הגוף והרגש. קרוב לוודאי שתחוו פרץ של מחשבות שונות ויצירתיות, זה נפלא, זה מעיד על שינוי. המחשבות לא משתמשות בכם אלא אתם משתמשים במחשבות שלכם. אלו מחשבות מודעות שמגיעות מרובד האור הפנימי.

אני מזמינה אתכם להצטרף כחברים למרכז להתעוררות תודעתית באחד מהמסלולים.

את המרכז הקמתי במאי 2022, זה מרחב של תמיכה ולימוד עצמי

נותן לכם שפע של כלים לתרגול יום יומי.

להצטרפות למרכז להתעוררות תודעתית

*אני חיה בארה״ב לכן המחירים מצויינים בדולרים.