תעתוע האמפתיה

אתם פוגשים אדם מרשים מאוד מורה, חבר או חברה דמות שמעוררת בכם התפעלות עמוקה בזכות יכולותיו האמפתיות. הוא קשוב, מאיר פנים, לא פולש למרחב שלכם ולא מציע פתרונות מיידיים. יש לכם תחושה שמישהו באמת רואה אתכם ומקשיב לכם. אתם מתלהבים, רוצים ללמוד עוד, לשהות במחיצתו ולקבל עוד מהקשב ומהאמפתיה שלו. נדמה שהוא בעל חוש שישי: יודע לשקף במילים רגשות שקשה לכם לבטא, קורא אתכם כספר פתוח ומעביר תובנות שמרחיבות את תפיסתכם.

אתם נשבים בקסם האמפתי ובחוכמה של אותו אדם, אך עם הזמן משהו מתחיל להתערער. אתם חווים חוסר שוויון. בתחילה זה לא בולט אתם עשויים לחשוב שמדובר בשיקוף של פחדים פנימיים שלכם. לפעמים מתעוררת תחושת אי-נוחות גופנית, כמו כיווץ קל במצבים מסוימים: כשאתם מביעים השקפה אישית, מעלים רעיון חדש או מבקשים הבהרה. לפתע האמפתיה מצטננת; הטון משתנה לדיבור ״מעל״ הפגזה של ידע, מפולפל ומרוחק.

אתם חשים שמתקיימת שמירה קפדנית על "היררכיה" סמויה, גם אם לא נאמר דבר ישיר נגדכם. גופכם עשוי להגיב בצמרמורת קלה מסר אנרגטי ברור: חציתם גבול. חיזרו למקומכם. אם קודם לכן הרגשתם חופשיים להתבטא, כעת אתם מהססים ומחשבים כל מילה.

שוב מופנה הפוקוס אליכם ואל "בעיותיכם". האמפתיה הפכה לכלי לשימור שליטה והמשכיות משחק תפקידים היררכי.

תופעה זו מחמירה כאשר אדם בעל יכולות גבוהות משתמש באמפתיה כדי למצב עצמו כ"כל-יודע", כזה שתשובותיו תמיד מדויקות וחכמות. הוא לא ייתן לכם מרחב לצמוח וישמור עליכם בעמדת התלמיד.

אל תסתנוורו מהיכולות המילוליות ואל תאבדו את החיבור לאינטואיציה ולהדרכה הפנימית שלכם. שימו לב: אנשים הזקוקים להחזיק בהיררכיות בכל מחיר במערכות יחסים אינטימיות מרגישים מאוימים וחסרי יציבות רגשית. הם ניזונים מהכישרון שלהם כדי להתרחק מהילד הפגוע, ולקבל מבחוץ את הנוכחות שחסרה להם מבפנים. זו התנהגות הישרדותית שנובעת מפחדים עמוקים ומושרשים ממחסור נפשי חומרי ורגשי.

אדם אמפתי באמת הוא גם אמפתי כלפי עצמו. כשהוא חש מאוים, הוא מקבל את התחושות שעולות בו מבלי להשליך אותן על האחר. הוא יישאר נוכח במערכת היחסים ולא יגיב בצורה מניפולטיבית ומסרסת. להפך — הוא ישאב השראה מכם ויהנה מהשיח המשותף.

חיבוק אוהב, תמר

איור של Yoshinori Kobayashi