הגוף הפנימי הוא שדה אנרגטי רוחני השזור בגוף הפיזי וקורן ממנו החוצה. אפשר לחוש את הגוף הפנימי כאשר מעמיקים נוכחות ומעבירים את ההתייחסות של התודעה מהמחשבות אל אברי הגוף הפנימיים. הגוף הפנימי נחווה כזרם עדין שעובר מהקודקוד עד כפות הרגליים. תחושות שמהדהדות באיברים, שדה אנרגטי שסובב את הגוף וקורן ממנו כמו הילה. האנרגיה של הגוף הפנימי מהדהדת גם מחוץ לגוף הפיזי. אפשר לחוש את התדר של הגוף הפנימי שלנו ושל אנשים אחרים. זה משפיע באופן לא מודע על התקשורת שלנו עם אנשים. האנרגיה היא עוצמת

אהובה, זה טבעי שבתהליך ההתעוררות את יותר חשופה, אל תשפטי ותפחדי מהרגישות הגבוהה שעולה, זו לא חולשה אלא עדות לעוצמה שהולכת ומתגברת בתוכך. גם אם נדמה לך שיצאת מאיזון, זה רק האגו שנבהל, עבורו הסדר הפנימי החדש הוא כאוס. האגו מאבד שליטה.
 היום את חזקה מאי פעם ויכולה לפגוש כאב נפשי ועצב שבשל לצאת מהתת מודע. אל תבהלי ממנו, אל תשפטי את עצמך על הכאב שמגיע. 

 הכאב מהעבר הוא ביטוי לאופן שתפשת ופירשת את המציאות. מה שנחקק בזיכרון הייתה התגובה של הגוף למה שקרה לך, הרתיעה של הגוף והבהלה הפ

Eric Zener ציור של לפני כמה ימים התעוררתי בלילה, כאב לי הגב. התמסרתי לשקט, לתחושת הכאב בגב שהפכה לזרם שעלה נעל את הלסתות וירד לכפות הרגליים. עקבתי אחרי הכאב הפיזי, העמקת הנוכחות הרגיעה את התגובתיות הרגשית וההתנגדות לכאב ואפשרה לי להפחית את הכאב הפיזי. אבל זה לא הספיק, הכאב הפיזי היה קשור לכאב נפשי, בשלב זה הוא לא היה ברור. הנחתי לחפירה של המיינד והתחלתי בחקירה נוכחת, כמו אדם שמניח לעיניו להתרגל לחושך ומתגלים לו הפרטים שמסביבו. עלה כאב נפשי לא ברור, כעס, תסכול. כשגוף הכאב מעי

יש טריגרים שמעוררים רתיעה רגשית וזעזוע בגוף ריחות, מגע, מראות ורעשים. לטריגרים הללו יש שורשים עמוקים בעבר. אלו זכרונות חוויתיים שהחושים שלכם קלטו והגוף ספג בתוכו. אלו לא זכרונות שאפשר לפתור בשכל ובמילים. אותם זיכרונות חוויתיים נשארים בגוף ונמצאים בתת מודע החשיפה אליהם מעוררת בגוף תחושות עזות ורגשות חזקים. הגוף יכול ללמוד להפוך את הטריגרים למפתחות שיביאו בריאות ואיזון נפשי. לגוף יש כוח למידה והסתגלות, הוא תבונתי וחכם. כמו שהוא לומד מהר להגיב לגירויים חיצוניים שגורמים לו לרתיעה

אי אפשר להאיץ בסליחה, אם היא לא בשלה וחמה בגוף זו סליחה של בוסר. סליחה טרם זמנה מפצלת את הנפש מהגוף. כמו להניח פלסטר על פצע פתוח ולקוות שהוא יסגר מעצמו. אי אפשר להאיץ בסליחה אפשר לשחרר נוקשות ולנסוק מכבלי הכאב של הכפייה, הריצוי והציפייה. שמרפים מהמחשבה שעלייך להיות במקום שהנפש עוד לא מרגישה בו בית כשמאירים מול הכאב אור של הבנה, הנוקשות משתחררת מעצמה. הנוקשות נעלמת כשמעמיקים נוכחות ומרפים מהתפיסה שאומרת שעלייך לסלוח כי הסליחה נועדה עבורך. אם את עדיין לא יודעת איך הכאב נועד עבו

אנחנו מושפעים מאנרגיות של אנשים אחרים, עם זאת חשוב לזכור שגם אנחנו מקור של אנרגיה, גם אנחנו משפיעים. לא פעם אני מרגישה השראה שלילית או כבדה של אנרגיה מצד אדם שנוכח לידי, אני יכולה להרגיש את זה כשינוי באנרגיה שלי בגוף, מתח, לחץ, כובד או שמחה וקלילות, מנעד של השפעות אנרגטיות, מחום ומאור פנים, עד להתעלמות ויחס לא נעים שמופנה כלפי, לא משנה מהיכן האנרגיה הזו מגיעה, ברגע שאני חווה אותה, היא הופכת להיות האנרגיה שלי. אני לא מרגישה את ההשפעה האנרגטית החיצונית אלא את התגובה האנרגטית של

כאשר מגלים את העולם הרוחני נחשפים לשפע של רעיונות ותובנות, כללים בעלי עוצמה והשפעה מהפנטת. מצד אחד הם גורמים לאופוריה והשראה לתחושה של זינוק הכרתי והתקדמות מואצת, מצד שני הם עלולים לטלטל את העולם שלנו. רעיונות רוחניים יכולים להוציא את האדם מאיזון, האיזון נמצא בנוכחות, בחוויה שמעבר לכל רעיון ותפיסה. כמה דברים שכדאי לזכור כשמתחילים במסע להתעוררות תודעתית: 1. רעיונות רוחניים אינם רוחניות הם כלי עזר, לא אמת חקוקה בסלע. 2. הרעיון הרוחני לא מיצג אידיאל שעל פיו צריך להתנהג, מטרה נכ

אתם בתהליך של לימוד רוחני, חולמים לפתוח סדנא או קורס, ללוות אנשים ולטפל בהם, אולי כבר יש לכם קהילה קטנה או גדולה, עוקבים, מעריצים ותלמידים. אולי אתם בתחילת הדרך, או עוסקים בזה לא מעט זמן, חווים קשיים ומחסומים, לעיתים מרגישים התלהבות לצד תסכול ואכזבה. יש אנשים שאוהבים את התכנים שלכם, מחמיאים, רוכשים ספרים וסדנאות ובאים לקבל ממכם ליווי אישי. אתם חווים סיפוק גדול ומרגישים שאתם באמת תורמים לרווחה הנפשית והתודעתית של התלמידים שלכם. אין ספק שיש לכם השפעה על החיים שלהם. עם האושר מהה

צילום NASA העולם הפלאי של המכניקה הקוונטית מרתק אותי כי הוא מנוגד לכל תפישה אינטואיטיבית בסיסית שיש לנו על המציאות. האינטואיציה נטועה בתוך הפיזיקה הקלאסית ובחוויות הפיזיולוגיות שלנו. כשמביטים אל העולם הקוונטי שנמצא בגבול הממד ובגבול התפישה יש תופעות משונות, מנוגדות להיגיון ולשכל הישר וזה בדיוק הפער שמחייב אותנו לקפוץ תודעתית זה הסטרץ׳ המתח האבולוציוני בין המציאות לתפיסת המציאות שלנו. אנחנו חושבים שהמציאות היא מה שמוצג ונמצא מולנו, הים, השמים, האוויר, הגוף שלנו, למעשה התפישה

המשברים לא מפריעים להתפתחות התודעתית שלי, הם ההתפתחות התודעתית שלי. היום, כשאני מתבוננת אחורה על תקופות קשות בהן חוויתי אובדן וחוסר וודאות, כל משבר הביא איתו שינוי עמוק. מכל משבר גיליתי כוחות ויכולות יצירתיים שלא חשבתי שקיימים בי. היקום לא מספק לכם תנאים לאושר, הוא נותן בדיוק את התנאים שאתם צריכים כדי להתעורר תודעתית ורוחנית. השבר מוביל לאבולוציה אישית, מחייב אתכם להיות יצירתיים. מדוע משברים חשובים להתפתחות האישית שלכם? כשהכוח היצירתי גדול יותר מהפחד, המציאות הישנה מתפרקת, א

מאמר שאלות ותשובות שעוזר להאיר על מושגים השגורים בשיח הרוחני. רעיונות יכולים לגרום לבלבול כשחסר בסיס ומידע. איך לא ללכת ״לאיבוד״ בתרגום ובפרשנות? מושגים ורעיונות רוחניים אינם רוחניות. המושגים הם רק כלי עזר, שלטים המצביעים על המקום והדרך. למה מתכוונים כשאומרים ״נוכחות״ מהי נוכחות? נוכחות היא האור הפנימי הממלא כל מציאות, האחדות בין פנים לחוץ, תבונה עמוקה השוכנת בכל תופעה וצורה בעולם. הנוכחות או presence אינה צורה או תוכן, דבר שאפשר להגדירו, אין לנוכחות הגדרה, אפשר לחיות ולחוות

הפחד משפע הוא פחד משינוי. הדבר שאנחנו הכי פוחדים ממנו הוא אובדן הזהות שלנו. שפע משנה סדרי חיים. אתם יכולים למצוא את עצמכם פתאום מאושרים, החלום הבלתי מושג הפך למציאות אבל זו מציאות שלא דומה לשום דבר שהכרתם בעבר. שום דבר לא הכין אתכם לשפע, אתם נדרשים להשקיע המון אנרגייה בללמוד ולהכיר את המציאות החדשה, כמובן יש את כל האמונות והפחדים שמציפים: אתם לא מוכנים ובשלים, שתהרסו את מה שנבנה, שתאבדו את זה, שתפגעו, כמה שעולים גבוה כך הנפילה כואבת יותר. האם השפע שלכם הוא ״עליה?״ או שזו תנוע

ההזדהות עם המחשבות שלנו היא אוטומטית איך אפשר להיות בלי מחשבות? האם המצב הזה אפשרי? כן, בהחלט אפשרי להיות כמה רגעים ללא מחשבות בכלל, אין אדם שלא חווה רגעים כאלו בחייו, רגעים שמשהו תפס את תשומת הלב שלו, הקסים אותו כל כך שאותו אדם ״שכח״ לחשוב, רגעים שהרגשתם אחד עם היקום, שעמדתם מול נוף עוצר נשימה, בים, בשחיה או ריצה וריקוד או כשהסתכלתם על פרח, פרפר, עץ. היו לי בילדות רגעים רבים ללא חשיבה, רגעים ספונטנים בהם הייתי ״שוכחת״ את עצמי, את הכאב הרגשי שלי, החרדות והפחדים, הייתי מסתובבת

אלו חומרים שאני מלמדת בקורסים שלי ובמרכז להתעוררות תודעתית. למילים וסיפורים אין כוח ללא ההתייחסות שלנו. העוצמה הטמונה במילים תלויה וקשורה למוכנות רגשית ונפשית. אם אין לנו עניין ובשלות ומוכנות פנימית גם המילים העוצמתיות ביותר יכנסו מאוזן אחת ויצאו מהשניה, לעומתם ישנם סיפורים שחותמים קבע בנפש. רעיון שיכול לשנות חיים של אדם אחד, יתקבל באדישות אצל אדם אחר. ההתייחסות (התבוננות) היא האנרגיה של התודעה, כוח ההתייחסות נקרא גם כוח ההתמרה. כוח ההתמרה קשור באפקט הצופה. התודעה לא קיימת כ

תקשורת אינה שליטה. כשיש כאב, חולי, מצוקה, מתח נפשי, סערה רגשית, נדודי שינה, כשהמוח מוצף במחשבות קשות שמעוררות את הגוף להגיב בצורה קיצונית כגון: חרדה, יאוש או דיכאון, זה משבר הקורא לכם להעמיק קשב ותקשורת. תקשורת עם הגוף הרגש והמחשבה אינו נסיון להשתלט על ההמצבים המתרחשים בתוככם. לכן כל הפעלה של כוח הרצון: להשקיט את המחשבות בכוח, לעצור את הרגשות, להדחיק את הכאב הפיזי, הוא מאבק ומאמץ חסר סיכוי. נסו לעצור רוח או למנוע מגלי הים להתרומם. כשאתם בתקשורת עם עצמכם, הגוף מגיב מיד ומשפיע

ההתייחסות היא האנרגיה של התודעה. כאשר מעניקים תשומת לב ויחס לדבר מסוים נוצר קשר הכרתי ותודעתי. נתינה של יחס זו העברה של אנרגיה תודעתית המשפיעה על המציאות הפנימית והחיצונית. (הכוונה כאן לא לאנרגיה פיזיקלית שמקורה מתנועה של אטומים ואלקטרונים אלא לכוח רוחני. השימוש במילה אנרגיה נועד לתיאור של ממד יצירתי תבונתי שאינו תלוי בצורה לקיומו.) לעוצמת ההתייחסות קוראים ״אפקט הצופה״ או ״הכוח המתבונן״ מהי התייחסות מודעת? כאשר אדם ער לכוח ההתייחסות שלו הוא משנה את המציאות מסביבו. הוא מתעורר

הנדיבות היא הבסיס והקרקע להתפתחותו הנפשית והרוחנית של האדם. ללא נדיבות לא תיתכן התפתחות תודעתית. לא משנה כמה ידע אדם יצבור בחייו, כמה יהיה משכיל ובקיא בתורות רוחניות נרחבות, ללא נדיבות הוא לא יתפתח, כל מה שהוא יבנה יתמוטט. אותו אדם יהיה חסר מודעות ויפעל מתוך האגו, הלימוד שלו יהיה עם מניע להעצים את האחיזה באשליה ולעבוד עבור אישיות הזמנית והקונספטואלית שלו, בסופו של דבר הוא יהיה חסום רוחנית וההתפתחות התודעתית שלו תעצר. ככל הנראה יבואו אל חייו אתגרים וקשיים. מהי נדיבות? הנדיבות

תשומת לב, הכרה, שייכות, יחס, מגע, חום, אישור ואהבה, אין אדם שלא זקוק לקבל חיזוקים והכרה בקיומו. אנחנו לומדים מילדות כיצד להעצים את תחושת הקיום שלנו. תינוקות שלא קיבלו יחס, חום, מגע ואהבה סבלו מבעיות רגשיות והאטה בהתפתחות שלהם. מערכת העצביםֿ מתפתחת כשנותנים לה מגע חום ואהבה, הנפש מאושרת כשהיא מקבלת תשומת לב והכרה בקיימות שלה. מהי ״תשומת-לב״? מדוע האנושות תלויה בקבלה מבחוץ של אישור ואהבה וכיצד כל זה קשור לתודעה? בשיעורים הקודמים למדנו מהי תודעה. הגדרנו את התודעה כהתבוננות טהורה

יש מרחב תודעתי המכיר בקיומו, תבונה היודעת שהיא קיימת ומחוללת מצבים ותופעות בעולם הזה. המרחב ער ואינו תלוי במלים כדי להעביר לנו ידע. את הידע אנחנו מקבלים ישירות לגוף ולרגש. התאים סופגים את הידע שמחולל שינויים ביוכימים בגוף שלנו ומשפיע על מצבי התודעה (המודעות). הידע שאנחנו סופגים במרחב אינו נתון ותלוי בזמן ובמקום כלשהו. אפשר לתרגם את הידע הנקלט בגוף וברגש לרעיונות, הסברים וסיפורים. המילים עוזרות לשפוך אור על מה שאפשרי לנו. הגוף החומרי הוא קפל במרחב התבונה של התודעה. המידע עובר

הזעם הוא בראש ובראשונה כוח. בבסיס הזעם יש אנרגיה. כאשר הכוח קשור לכאב עמוק, פצע רגשי שלא טופל, האנרגיה תצא ככעס מתפרץ וכפעולה אלימה. במאמר כאן אני מלמדת כיצד להתמיר את הזעם לכוח גולמי שמניע ליצירה ולא להתפרצות והרס. אנחנו נוטים לברוח מהזעם, לדחות את האנרגיה הזו מאיתנו כדי להוציא אותה מהחיים שלנו ובצדק. הזעם מביא כאוס, פירוק, כאב וסבל וטראומה. אך כשמתייחסים לזעם כאנרגיה גולמית, מתרחש תהליך מופלא וניסי. אם אתם חשים זעם על אדם אחר או עצמכם, זו חוויה פנימית לא קלה. נדמה שלזעם יש