שחרור מפתיע מדפוס התקשרות קורבני

לפני כמה שנים הייתה לי חוויה מטלטלת ומעוררת כאחד. מה שמופלא בחוויה הזו הוא שהיא לא הייתה דרמטית במיוחד, אבל היא עזרה לי לשחרר דפוס התקשרות קורבני שנשאתי שנים. זה היה מקרה שקרה לפני שמונה עשרה שנה.

היינו במסיבה של חבר במנהטן. הגיעה בחורה מאוד נחמדה. התחלנו מיד לשוחח וגילינו שיש לנו מכרים משותפים. היא הייתה חכמה, יפה ואינטליגנטית. הרגשתי שיש בינינו חיבור מידי נדיר, כאילו אנחנו מכירות מאז ומתמיד. הרגשתי שאנחנו נהיה חברות.

החלו להגיע אנשים והיא פנתה לדבר איתם. גם אני הסתובבתי בין האורחים, שוחחתי עם חלקם ומדי פעם הצצתי לראות היכן היא. ראיתי שהיא עסוקה בשיחה עם אנשים אחרים. ניגשתי לשולחן שהיה עמוס בפירות, עוגות וסלטים. הנחתי כמה פירות על הצלחת והתקרבתי למקום שבו עמדה עם חבורה של בנות. היינו ממש זו לצד זו. חייכתי ועמדתי לידן והקשבתי. זו הייתה שיחה שגרתית מהסוג שמנהלים במסיבות, על מזג האוויר, על נופש שמישהי חזרה ממנו. הקשבתי. לפתע היא הביטה בי במבט קר, מנוכר וזר, סגרה את המעגל ודחקה אותי החוצה.

באותו רגע התחלתי להרגיש רע. חוסר מנוחה עלה בי. לא הבנתי מה קרה ואיך התחוללה תפנית כזו. מצאתי את עצמי חושבת עליה, מתעסקת בה, מנסה לתפוס את המבט שלה, הולכת למקומות שבהם עמדה כדי לנסות לדבר איתה. ניסיתי כמה פעמים וזכיתי להתעלמות מוחלטת, כאילו אני אוויר. ללא שום סיבה נראית לעין.

ואז ירדה לי הבנה. ייתכן שיש לה מאפיינים נרקיסיסטיים. היא יצרה איתי בונדינג מאוד לבבי ופתוח וניתקה אותו בבת אחת, בלי סיבה ובלי הסבר.

זה היה רגע של הארה. פתאום לא כעסתי ולא הייתי במצוקה. הבנתי שזה לא קשור אליי.

הבנתי שייתכן שזו דינמיקה שמטרתה להשאיר אותה נוכחת במוח שלי, במחשבות שלי,

היא המשיכה ליצור איתי בונדינג דרך דחייה. שאתעסק רק בה. וברגע אחד השתחררתי מדפוס התקשרות קורבני שהיה בי.

קבלתי מתנה. בו ברגע ראיתי איך אני בצורה לא מודעת לוקחת אחריות על דחייה ונטישה של מישהו אחר, ראיתי דרך התנהגותה איך יוצרים תלות או בונדינג שלילי.

המקרה עזר לי להפסיק להאשים את עצמי בכך שמישהו אינו רוצה את קרבתי. יכולתי לראות אותה בלי כעס ובלי אשמה, ולהבין שזו דרך ההתקשרות שלה.

קיבלתי החלטה פשוטה אך עמוקה: לרדת מהתדר שלה. לכבד את הבחירה שלה לא להיות בשום קשר איתי, הסכמתי ביני לבין עצמי שאני לא חייבת להבין מה קרה, והיא לא חייבת לי הסברים. וכך היא נמחקה אנרגטית מהתודעה שלי. לא ראיתי אותה ולא הרגשתי או חשבתי עליה. היא זרה בין זרים. שוב, בלי כעס. הבנתי שזו הדרך שלי לשחרר את עצמי מסבל רגשי.

היא נעלמה לי מהעין ומהתודעה. עומס גדול השתחרר ממני והרגשתי קלילות ושמחה, נהניתי מאוד, דיברתי עם אנשים. ואז הרגשתי שמישהו נועץ בי מבט. הסתכלתי וראיתי שהיא מסתכלת עליי. היא הצטרפה למעגל השיח שבו עמדתי. לא דברתי איתה, לאחר כמה דקות יצאתי למרפסת וישבתי לשוחח עם אנשים אחרים. והיא אחריי. ניגשה אליי. לא דברה אלא עמדה לידי.

ידעתי שברגע שהתנתקתי ממנה אנרגטית, היא ממש הרגישה את זה וניסתה להחזיר את הקשר.

עד היום איני יודעת אם הייתה מודעת למה שעשתה או לא. אבל הבנתי שמדובר באישה עם מאפיינים נרקיסיסטיים, מכורה לתשומת לב:

נרקו-סיסטית.

(ביטוי שנולד בי כרגע, התמכרות לתשומת לב: נרקו-סיסט)

הבנתי גם שאם זו דרך ההתנהגות שלה, יש בה גוף כאב גדול מאוד. סביר להניח שהיא למדה את הדפוסים הללו ממישהו ואימצה אותם כדי לשרוד רגשית.

ואני מודה על ההתנסות הזו. המקרה הזה עזר לי לשחרר דפוסי התקשרות שגרמו לי להיצמד לאנשים שדוחים אותי, להתעסק בהם באופן אובססיבי ולכרוך את הערך העצמי שלי בתגובה שלהם אליי. היא לימדה אותי על התקשרות אנרגטית, על האופן שבו אנשים עם מאפיינים כאלה עלולים לשאוב אנרגיה דרך יצירת קרבה וניתוק פתאומי.

ההחלטה לרדת מהתדר שלה לא הייתה קלה. היא הפעילה אצלי כאב רגשי ודפוס התקשרות עמוק. אבל באותו ערב זכיתי להשתחרר ממנו. למרות שלא הייתה אדם קרוב, לא חברה ולא בת משפחה, היא הייתה שליחה בחיי.

אין ספק שכאשר מדובר בקשר עמוק וארוך שנים, קשה הרבה יותר לרדת מהתדר. קשה להתנתק אנרגטית מאנשים שאנחנו אוהבים ויש לנו איתם היסטוריה משותפת.

אבל לפעמים זה בדיוק מה שנדרש כדי להביא לשינוי.

לרדת מתדר של אנשים שנוכחים בנפש שלנו ובמחשבות שלנו, להפסיק להתעסק בהם, יכול להביא לשינוי חיובי ואף לשיפור היחסים, במיוחד כשמדובר באנשים שאוהבים אתכם ואתם אוהבים אותם.

ניתוק קשר אנרגטי אינו ניתוק קשר אנושי. הכוונה היא לצאת מהמרחב האנרגטי של אדם אחר, להפסיק להתעסק בו מחשבתית, להפסיק להתערב בהחלטותיו ובבחירותיו, להפסיק לבלבל בין דאגה לאהבה ובין אחריות למעורבות יתר.

לנתק קשר אנרגטי זה לא פשוט. אבל כאשר עשיתי זאת עם בן משפחה קרוב, יצאתי מהתדר שלו. נכנסה הקלה. הייתה תפנית בקשר, והחסימה והכובד שהיו נוכחים בינינו נעלמו והתחדשה התקשורת בצורה יותר נוכחת ואוהבת.

אנחנו מתקשרים אנרגטית לפני שאנחנו מתקשרים מילולית. הקשר המילולי אינו משקף את מלוא התקשורת. אנחנו חושבים על אנשים שאינם איתנו, דואגים להם, מתעסקים בהם מחשבתית, מרגישים את הנוכחות שלהם ומקיימים איתם מערכת יחסים פנימית. כל זה יוצר עומס על המערכת הרגשית והפיזית. זה מתח שאפשר לחוש בכל מפגש. שחרור מפתיע מדפוס התקשרות קורבני מתחיל ברגע שבו אתם מזהים שלא כל דחייה היא באשמתכם ולא כל נטישה היא עדות לכך שאינכם ראוים או מספיק טובים אלא הזדמנות להפוך את הכוח האמפתי שלכם לעמוק, מדויק ומקדם.

איך יורדים מתדר של אנשים? איך מעלים את כוח הנוכחות בזמן מפגש? והעמוק מכול, איך מגלים ומרפאים דפוסי התקשרות כואבים בזמן אמת במפגש עם אנשים?

אלו חלק מהנושאים שאדבר עליהם בסדנה בבית אריאלה בעשרים במרץ, יום שישי בין עשר בבוקר לאחת. ״לעורר את האהבה״ להחזיר את הריבונות הרגשית חזרה אלינו.

כל הפרטים על הסדנה כאן בקישור

פרטים נוספים והרשמה