לפני כמה שנים הייתי בקבוצת אדוויטה שעסקה באי־שניות. בסוף עזבתי. הם לא הצליחו להסכים ביניהם על האחדות המוחלטת. כבר בהנחיה הזו יש פרדוקס. היה לא כלום...הלא כלום אינו יכול להיות דבר כל שהוא בלתי אפשרי להיות לא כלום.. אלא אם הלא כלום הוא הקיימות ללא תלות בצורה כל שהיא. אז יש רק קיימות טהורה עיקר הוויכוחים היו על מי נחשב מואר, או ער. עוד וויכוחים סוערים היו סביב המושגים מודעות, תודעה, העצמי, וברהמן. האם העולם אמיתי או אשליה. האם יש בחירה חופשית. האם יש בכלל "אני". לא פעם אנשים י

התודעה האנושית מתעוררת רוחנית והכרתית. ההתעוררות היא המניע מאחורי ההאצה שמתחזקת והדרישה ההולכת וגוברת ללימוד רוחני, הכרתי ותודעתי. זוהי גם התפתחות וגם כמיהה וגעגוע לחזור לממד שאין בו כאב וסבל, להבין יותר טוב את הגורמים לתקיעות בחיים, להימנעות, פחדים וחרדות. בעיקר למנוע מצבים קשים ואתגרים שקורים בחיים, לשפר את איכות החיים שלנו, להגשים חלומות, לחיות עם מיינד רגוע. יותר ויותר אנשים מחפשים את הדרך להשתחרר מדפוסים ישנים ולחיות מתוך חופש פנימי גדול יותר. בתוך המרחב הזה צמחו שיטות ר

הרגישות הגבוהה של האמפת היא הכוח שלו. היכולת לשים את עצמו בנעליו של הזולת היא מתנה. אבל כשהאמפת נמצא בעימות, כשהוא זקוק לאוזן קשבת ומקבל ביקורת, כשהאמפת מבקש תמיכה ונתקל בהתנגדות, הוא מאבד פוקוס ולא מתמקד בקידום ובתמיכה ברצון שלו. האמפת יהיה עסוק במצבו הנפשי והרגשי של האדם שאיתו יש לו עימות. הוא יזדהה עם נקודת ההשקפה שלו, לעיתים גם יבין ויסכים איתה באותם רגעים. אם אמפת מבקש עזרה, לדוגמה חוות דעת על צעד שהוא רוצה לעשות בחייו או דעה על יצירה שיצר, כשאמפת נמצא בתהליך של אימון וי