אהובה, חילצת את עצמך ממערכת יחסים מהגיהינום. יצאת לחופשי אחרי שנים שספגת התעללות נפשית שהופיעה בצורה של דיכוי פסיבי של הרצונות שלך, ביטול מתמיד של הדעות שלך, התעלמות מהנוכחות שלך, הרגשת אאוטסיידריט בתוך הגרעין המשפחתי, הלכת למטפלים שאמרו לך שאת מושכת או מזמנת לחייך אנשים פסיביים-אגרסיביים ומה שאת רואה וחווה קיים בך, הם השיקוף שלך, ״חוק המראות״ קראו לזה.
במקום שהתובנות הללו יעזרו לך הם ביססו את האשמה, יצאת עוד יותר מבולבלת וכואבת. ״אולי זה בראש שלי״ את חושבת, ״הוא מקסים, חכם ורהוט, אני מופנמת וביישנית שמורידה אותו למטה.״ ״תשתחררי״ אומרים לך, ״קחי אותו בקלות, אל תהיי כבדה״. ניסית להשתפר, לשנות גישה, להתקרב ולא להתקרבן, לשמוח, להיות קלילה.
אולי זה השפיע לרגעים אבל הוא היה מוצא את הדרך לייבש אותך ולהשאיר אותך בהמתנה לאינטימיות ולקרבה בזמן שהוא נוכח עבור כל אדם אחר בעולם, חם, לבבי, מוכן לעזור ולקרב את כולם רק לא אותך. הוא רואה אותך ומשתבלל. יום אחד הלכת למטפלת שאמרה לך: ״אהובה זה לא בראש שלך, הוא לא משקף אותך, את לא זימנת אותו לחייך, אלא הוא הוליך אותך שולל כמו שהוא מוליך שולל את עצמו וכל אדם שהוא פוגש. מתחת לחזות הקסומה יש אדם פגוע מאוד שלא מסוגל להיות נוכח במערכת יחסים, שחייו הרגשיים האמיתיים נמצאים בבלימה כי הכאב קבור שם עמוק, המסיכה דבוקה לפנים שלו. הוא גדל בבית שדיכא כל ביטוי של רגש ואהבה וראה בקרבה ואינטימיות חולשה ונזקקות. את נקלעת למצב הזה, לא באשמתך.״ בפעם הראשונה את נושמת עמוק, מישהו סוף סוף אמר במילים את האמת שהרגשת בגופך, אותו גוף שהלך וכבה בגלל הפער בין המציאות לחיים שלך. בו ברגע כששמעת את המילים שהלב שלך חיפש גופך התעורר לחיים, קמת ולקחת את עצמך משם. אחרי כמה חודשים הכרת גבר אחר, ראית את ההבדל העצום בין אדם פנוי נפשית ורגשית לבין אדם מנוכר רגשית שמתמודד עם דיכאון סמוי. ראית את ההבדל בין אדם מחובר לרגשותיו לבין אדם מנותק רגשית.
שניהם שקטים, גם הגבר החדש לא מרבה במילים אבל הוא מלא במחוות, את חשה את האהבה שלו כלפייך בכל מבט, הוא לא מעיר ומבקר אותך בסרקזם ובציניות, ההומור שלו מצחיק ולא פוגעני, הוא איתך ומפרגן לך, את פורחת, השקט שלו מזמין ומרגיע, לא מאיים וחונק. את כבר לא הולכת על קצות האצבעות ומודעת לכל תנועה, לכל תזוזה בהבעת הפנים שלך. את לא כלואה יותר בכאב נפשי באשמה ובהלקאה עצמית, לראשונה בחייך את נושמת, חיה חיים מלאים של אהבה ואינטימיות.
כאשר את מתעוררת להכיר בייחודיות שלך, ביופייך, ביכולות ובכישרונות שלך, כאשר את מתעוררת לגלות את שפע מתנותייך, את עושה זאת מתוך חירות וחופש מוחלט. בלי להשוות את עצמך לאף אחד. את יודעת שהאור שלך עומד בפני עצמו, בדיוק כמו האור והיופי של כל אדם אחר. נכתב גם עבור גברים ולכל לב המרגיש את האמת בתוכו ולא מוצא עוד את המילים
מתוך ספר האור הפנימי | תמר רוטשטיין
