רוחניות קשובה, רוחניות נוקשה

איך יתכן שנשמות רגישות שוחרות אהבה וחופש, שלוקחות אחריות על ההתפתחות התודעתית והרוחנית שלהן נמצאות במערכות יחסים נוקשות? מערכות דורשניות ששואבות מהם כוחות חיים ואנרגיה? 

המאמר מתמקד במסגרות רוחניות שאמורות להיות כביכול מתקדמות מבחינה תודעתית.

הוא מקרין על מכלול של מצבים שאתם פגשתם במסגרות רבות בחיים שלכם,

בהם נתקלתם במערכות יחסים קשובות ומערכות יחסים נוקשות.

הרוחניות הנוקשה לא נראית כך ממבט ראשון. היא משתמשת בכל הכלים והמראות העומדים לרשותה כדי לפתות את הנפש של המחפשת משמעות קיומית, תשובות לשאלות קיומיות, מזור לבדידות, לפחד מבני האדם, רצון לשייכות ולאהבה וקבלה ללא תנאי.

הרוחניות הנוקשה מתחילה ברוך, בקשב לצרכים הרגשיים. היא נותנת לך גב ובית, ויש התלהבות ותחושה של התקדמות מטאורית, וטכניקות שמעלות את התדר ופותחות את הלב, וכולם מלאי אהבה וכל כך חיוביים. ואז מתחיל תהליך הפיצול.

תחילה ממוססים את מערכות ההגנה האינטואיטיביות, שמים דגש על עבודה של ״שיפור עצמי״ בין מי שאתה ברגע זה לבין מי שאתה אמור להיות. כאשר עולה התנגדות אומרים לכם שזה האגו, נסיון, שיעור, דפוס התנהגותי. מבקשים מכם לא להתפתות לספקות. לכל ספק יש הסבר: חוסר בשלות, פחד מהצלחה מהתעוררות, האגו חוסם אתכם.

מהרגע הראשון אומרים לכם שיש לכם דרך ארוכה. הנפש שלכם לא מיומנת, לא חזקה, היא עלולה ליפול ולחזור לחולשות שלה. אתם מקבלים מסגרת לשמור על "טוהר" הכרתי דרך אכילה ותרגול, עד לבגדים שלובשים. אתם מאמינים שכל מה שאתם שמכניסים לגוף, מזון ומשקאות, עד לבגדים ולסידור השיער, לכל דבר יש השפעה על התדר שלכם.

מדקדקים בכוונות שלכם, בודקים את המניעים שלכם, מזהירים אתכם שהאגו חכם הוא שם לכם מכשולים בדרך. נדמה שיש דרך שהלגיטימציה שלה מבוססת על המסורת שלה. חוכמה עתיקה הקשורה בקודשה והיא נוקשה ודורשת משמעת. הגבולות הופכים להיות יותר ויותר צרים, והנפש מתמרדת, כי החושים האינטואיטיביים צועקים שמשהו לא תקין, ואומרים לכם שזה האגו. וצפוי שזה יקרה, כי ההתנגדות לתהליך היא האויב הגדול ביותר.

וכדי לחזק אתכם, הרוחניות הנוקשה מאיימת על הישאבות חזרה לעולם שעזבתם, שהיה חלול ובודד, ללא תכלית. ולכם יש תכלית, והעובדה שאתם במסגרת הזו בעצם משרתת את האנושות זו הנתינה שלכם.

רוחניות קשובה היא מאוד שונה בתכלית מכל זה. היא לא נושאת רעיונות גרנדיוזיים. היא פשוטה ולעיתים נתפסת כחזרתית ומשעממת. לא מרגשת. היא מדברת על נוכחות, על היכולת להכיל ולקבל את הרגשות האנושיים, ואם יש התנגדויות לאפשר להן מרחב של ביטוי.

זו רוחניות פתוחה שלא מחייבת אף אחד להישאב אליה, להישאר בה או לציית לחוקיה וכלליה. יש לה כללים בסיסיים ומהותיים בראש ובראשונה קבלה והקשבה לגוף ולאנרגיה. ויש כוונה עמוקה וידיעה שאינכם לבד בתהליכים, אבל אינכם מחויבים אליהם.

רוחניות קשובה מבוססת על רצון חופשי, בחירה חופשית. לכן אתם בוחרים בה מתוך אהבה ולא מתוך פחד, מתוך ידיעה שיש לכם מרחב רוחני שלכם אישי ואינטימי והוא מרחב חופשי להעמיק, לחקור ולגלות את הקול שלכם ולא לדקלם את קולו של הגורו.

הרוחניות הפתוחה לא נשענת על רעיונות דיכוטומיים שמפרידים אתכם מהעולם. להפך היא מכניסה את הנוכחות אל העולם, אל המשפחות, אל הסביבה. אינכם מזהים את האחרים כלא ערים או כנחותים. יש לכם את המרחב לבדוק מה מתאים לכם אנרגטית מבחינת לבוש ומזון. אתם לומדים מה הגוף והלב שלכם אוהבים, וההתעדנות מגיעה מתוך הקשבה. הטוהר מתוך המוכנות לא לדעת, להיות בקשב עמוק אל ההווה.

מעטות המסגרות הקשובות שהייתי בהן, אני זוכרת בילדות כיצד גננות ומורות שנתנו לי יחס נוקשה סגרו אותי גרמו לי לסגת פנימה ודווקה מסגרות קשובות ומורות וגננת אחת שאותה אזכור כל חיי שנתנו לי מרחב וחופש ואהבה, גרמו לי להוציא את המיטב שבי את הטוב ביותר. הייתי מאושרת והזיכרון שלהן מלווה אותי כל חיי

מצאתי את עצמי מחוץ למסגרות נוקשות חווה תסכול וכאב ותחושה של כישלון. האמנתי שיש לי בעיה ואני לא יכולה או מסוגלת להיות כמו כולם.

האמנתי שאין לי כושר התמדה, שקשה לי להתחייב, שאני דחיינית, במקום לנסות להתאים את עצמי למסגרת יצרתי מסגרות שתמיד רציתי להיות בהן.

יצרתי מסגרת לימודית רוחנית קשובה. אני רואה איך המתנה הגדולה שקבלתי מאמא שלי חופש לצמוח לחקור ולהעמיק קשב לעצמי אני חווה את השראתה על הלימוד שלי. זה לא התוכן כמו המרחב הפתוח שנותן לכל מי שמגיע ללמוד אצלי מקום לחקור להתבטא ואין מחוייבות להישאר ולהמשיך. אין דרישה לתרגל אין אמת אחת מבוצרת אלא כל אחד יכול אם הוא רוצה לגלות את החוויה הנוכחת מתוכו.

אני יודעת שבגלל החופש הזה אני לא יוצרת את עצמי כדמות כריזמטית סמכותית שנוהרים לשמוע ולגמוע את דבריה. אני לא מחזיקה אף אחד וכל אחד ראשי גם להביא ידע ממקורות שהוא למד וקיבל השראה מהם

תלמידים שלי רשאים ללכת לעזוב ולעולם לא אומר אקח מהם את המרחב החופשי שלהם לחקור ולגלות לחזור לאותו מקור פנימי

וזה קשה לחלק שהגיעו ממסורות של היררכיה בה הדמות המובילה הייתה אורים ותומים ומתווכת  של האור. הדרישה לסמוך על האינטואיציה ולעודד את הריבונות והסמכות הפנימית היא קשה להרבה אנשים אני הופתעתי לגלות את זה.

זה לא האגו שלכם אתם לא הבעיה

כשאתם חווים מצוקה ולחץ בתוך המסגרת אומרים לכם שאתם הבעיה.במסגרת נוקשה ההתנגדות לא מתפרשת כנורות אזהרה היא מפורשת מיד כחולשה של האגו כבעיה שיש לתקן

במסגרת רוחנית קשובה גם כשההתנגדות עולה היא לא נתפסת כחולשה אלא כסימן כסמפטום כמנגנון שמנסה להגן עליכם ולשמור על שלמות פנימית

מסגרת רוחנית לימודית נוקשה מחייבת אתכם להשתפר להתקדם לבדוק את עצמכם מתוך מאבק באגו וביצר מתוך ניסיון להיות מישהו אחר

במסגרת רוחנית לימודית קשובה אתם לומדים על עצמכם ואיך לחבק את ההתנגדויות ולהקשיב להן לא לשלול אותן אלא להבין מה הן מנסות לומר לכם

מערכת רוחנית לימודית נוקשה מציבה לכם אתגרים מחייבים דורשת מכם נאמנות לדרך לשיטה אוסרת עליכם להקשיב לדרכים אחרות עבורה שיטות אחרות הן מתחרות ועלולות לזהם לכם את התהליך

מסגרת לימודית רוחנית קשובה לא פוחדת מהידע שאתם מביאים מהעולמות שלכם ומהניסיון הרוחני שלכם אלא להפך היא רואה בזה עומק ולא איום

מערכת רוחנית לימודית נוקשה דורשת מכם לדקדק בכוונות הלב שלכם שלא תגלשו לאגו היא יוצרת נבדלות דיכוטומית ותדרוש מכם הקפדה על כללי תזונה לבוש והתנהלות

היא מכתיבה לכם מה ללבוש מה לאכול ואיך לנשום זו מערכת שיודעת כביכול הכל והיא תזהיר אתכם שכל חריגה תגרום לירידת התדר ולנסיגה בהתפתחות שלכם

מסגרת רוחנית פתוחה וקשובה תתמקד בהקשבה פנימית לגוף ובאוטונומיה של חקירה עצמאית אתם אלו שתגלו דרך הקשבה לגוף ולנפש מה נכון לכם איזה מזונות מתאימים לכם ובאיזה קצב

יכול להיות שבאופן טבעי ובקצב שלכם תתחילו לשנות הרגלים שמזיקים לגוף וזה יקרה מתוך תהליך של ריפוי ולא מתוך כפייה הגוף שלכם מטבעו ידחה מה שלא מתאים לו כשהמערכת מתאזנת

הדחפים ההתמכרותיים נרגעים לא כי נלחמתם בהם אלא כי נוצר איחוד בין החלקים הפגועים לבין התודעה

איך מזהים אם אתם נמצאים במסגרת נוקשה או במסגרת קשובה

1. אינכם מרגישים התקדמות אלא נסיגה יש עלייה במתח הפנימי תחושת כיווץ עומס ועייפות נפשית גם אם כלפי חוץ אתם ממשיכים לתפקד. אתם יכולים למצוא את עצמכם מתרגלים יותר מתמיד משקיעים יותר מתמיד ועדיין מרגישים רחוקים יותר מעצמכם פחות שקטים פחות מחוברים

   
   

2. מופעל עליכם לחץ ישיר להשתפר ולהתקדם האחריות נופלת עליכם בלבד ויש תחושה שאם לא תעמדו בקצב משהו רע יקרה לתהליך שלכם נאמרים משפטים כמו אם לא תעבדו על עצמכם זה יחזור אליכם אם לא תתמידו אתם תישארו מאחור אם אתם מתקשים זה סימן שאתם לא עושים מספיק

   
   

3. מופעל עליכם לחץ עקיף דרך דוגמאות של אנשים שליליים דרך שיפוטיות או פרשנות לרעה אתם רואים מה קורה למי שמתנגד ולומדים לפחד מספרים סיפורים על אנשים שסטו מהדרך ואיבדו את עצמם או נפלו תודעתית נוצרת אווירה שמי שלא נאמן משלם מחיר

   
   

4. יש איסור גלוי או סמוי על שאלות על ספק על חשיבה עצמאית אתם מתחילים לצנזר את עצמכם לפני שאתם בכלל מדברים שאלות נענות בהתחמקות או מוחזרות אליכם כאילו עצם השאלה היא הבעיה נאמר לכם שהשכל מפריע שהספק הוא אגו

   
   

5. אתם פוחדים להביע ספקות וחונקים תחושות בריאות שמנסות להזהיר אתכם הגוף מרגיש כבד סגור ויש תחושת אטימות או ניתוק לפעמים יש כאבים בגוף עייפות עמוקה ירידה בחיות אבל אתם משכנעים את עצמכם שזה חלק מהתהליך ושצריך לעבור דרך זה

   
   

6. נוצרת תחושה של התחזות כאילו אתם צריכים לשים מסכה כדי להיות שייכים או לחלופין אתם הופכים לנאמנים של הדרך בצורה קיצונית ודוחים באגרסיביות כל קול אחראתם מדברים בשפה שלא באמת שייכת לכם משתמשים במושגים שלא עברו עיבוד פנימי אלא אומצו כדי להשתייך

   
   

7. ההקצנה בנאמנות ובמחויבות משמשת כדרך להשתיק את הספקות הנאמנות הופכת להיות הגמול וההוכחה שאתם מתקדמים ככל שקשה יותר כך אתם נאחזים יותר במסגרת מתוך פחד לאבד את מה שהשקעתם או להודות שמשהו לא מדויק

   
   

8. נוצרת הערצה כלפי המורה ואתם רואים באהבה האבסולוטית ובהתמסרות המוחלטת סימן להתקדמות במקום להקשיב לגוף ולנפש אתם דוחקים הצידה את הצרכים הרגשיים שלכם לטובת נאמנות עיוורת

   אתם מתחילים למדוד את עצמכם לפי הקרבה למורה לפי מידת ההתמסרות במקום לפי עומק החיבור לעצמכם

   
   

9. יש טשטוש גבולות ביניכם לבין המסגרת אתם מתקשים להבחין מה הרצון שלכם ומה הרצון של הדרך

   הבחירות שלכם מתחילות להיות מוכתבות מבפנים על ידי קול שכבר אינו שלכם

   
   

10. יש תחושה שאי אפשר לעזוב באמת גם אם משהו מרגיש לא נכון עולה פחד עמוק שאם תעזבו תאבדו את הדרך תאבדו את עצמכם המסגרת הופכת להיות מקור הזהות שלכם ולא רק מקום של למידה

ואיך נראית מסגרת רוחנית לימודית קשובה

1. יש תחושת התרחבות גם כשיש קושי יש מרחב לנשום אתם יכולים להרגיש גם כאב וגם חיבור בו זמנית

   
   

2. אין לחץ להשתפר בקצב מסוים יש אמון בתהליך האישי שלכם גם אם הוא לא ליניארי גם אם יש עצירות או חזרות אחורה

   
   

3. שאלות מתקבלות בברכה ספקות נתפסים כחלק מההתפתחות לא כאיום

4. אתם מוזמנים לחשוב להרגיש לבדוק ולאמץ רק מה שעובר דרך החוויה האישית שלכם

   
   

5. אין צורך לשים מסכה אתם יכולים להביא את עצמכם כפי שאתם גם כשאתם מבולבלים גם כשאתם לא בטוחים

   
   

6. המורה לא ממקם את עצמו מעליכם אלא לצדכם הוא לא מקור האמת אלא מראה שמכוונת אתכם חזרה פנימה

   
   

7. יש חופש לנוע בין שיטות בין עולמות בין דרכים שונות אין פחד שתלמדו משהו אחר או שתפתחו כיוון עצמאי

   
   

8. הגוף שלכם נרגע עם הזמן יש יותר חיות יותר רכות יותר הקשבה לעצמכם גם מחוץ למסגרת

   
   

9. האחריות לא נזרקת עליכם כאשמה אלא חוזרת אליכם ככוח אתם לומדים להקשיב לעצמכם לא מתוך פחד אלא מתוך חיבור

   
   

10. אין הפחדה סביב עזיבה אתם יכולים להתרחק לבדוק לחזור או לא לחזור מבלי להרגיש אשמה או איום

    הקשר למסגרת לא מחליף את הקשר לעצמכם אלא מחזק אותו ככל שאתם מתקדמים אתם נעשים פחות תלויים ויותר ריבוניים

איך מבססים ריבונות פנימית ומפחיתים פחד אחרי שזיהיתם

קודם כל מאשרים לעצמכם את מה שאתם כבר יודעים

לא מנסים לשכנע את עצמכם שזה לא נכון ולא מבטלים את התחושות

אם הגוף מתכווץ אם יש פחד אם יש בלבול מתמשך זו אינפורמציה לא כשלון

מתחילים להפריד בין הקול שלכם לבין הקול של המסגרת

שמים לב אילו מחשבות נובעות מפחד ואילו מגיעות מתחושת ידיעה שקטה בגוף

מחזירים את תחושת האמון לחוויה הישירה שלכם

נותנים מקום לספק בלי למהר להשתיק אותו

הספק הבריא מבסס ומחזיר את הריבונות והסמכות הפנימית שלכם הוא מעמיק את היכולת להקשיב לאנרגיה שמגיעה מהגוף לאישור האנרגטי.

מורידים בהדרגה את התלות באישורים מבחוץ ואת הפחד לקחת אחריות על החלטות ובחירות שלכם

אתם לומדים לא לפחד מטעויות ולא לייחס את הטעות למי שאתם ליכולות שלכם. הטעות היא חלק מתהליך

הלימוד ולא סימן ליהירות. אתם משתחררים מתפיסות שלוכדות אתכם בשכר ועונש

שמים לב לפחד ולאלם שעולה כשאתם חושבים להתרחק ולא מנסים להעלים אותו אלא פוגשים אותו

הרבה פעמים הפחד הוא תוצאה של תלות שנוצרה ולא עדות לאמת

מזכירים לעצמכם אם דרך דורשת מכם לוותר על עצמכם כדי להשתייך, ובודקים האם לאורך התקופה שאתם במסגרת יש שינוי? יש התקדמות? האם המצב הנפשי שלכם טוב יותר או רע יותר?

אתם מעמיקים בהבנה שהסמכות האמיתית לא נמצאת מחוץ לכם

היא לא שייכת למורה ולא לשיטה

היא נבנית מתוך הקשבה חוזרת לעצמכם

ככל שאתם מאשרים לעצמכם את החוויה שלכם ונותנים לה תוקף תחושת המאבק יורדת הפיצול והפער מתאחה. הפחד מתחיל להתחלף בידיעה שקטה ויציבה, מותאמת לקצבו של הגוף.