על ההבדל בין אשמה ואחריות

קיים בלבול רב בין רגשות אשמה לבין לקיחת אחריות. נדמה שיש קשר בין השניים למעשה ההבדל הוא כה גדול, אבל האגו שאוהב להציב את עצמו במרכז ולבסס את הקיום שלו דרך אירועים ומצבים הפך אחריות לאשמה. כשמקשרים מעשים לזהות ולדימוי העצמי, האחריות

הופכת לרגשות אשמה. אם האגו הוא חלק גדול מהבלבול ומדובר בדפוס עמוק של שנים איך אפשר לשנות את התפיסה ולפרום את הקשר בין אחריות לאשמה ולהפריד ביניהם,

כשהמערכת הרגשית לא יודעת לזהות את ההבדל?

מהי אשמה?

אשמה היא כעס עצמי, היא האחות הצמודה של הפחד והאכזבה. האשמה חוגגת בפער שבין הדימוי העצמי והציפיות שלכם מעצמכם לבין המציאות. האשמה קשורה לדפוס רגשי ומחשבתי שאימצתם מהעבר, האשמה

לא קשורה להווה אלא לעבר ולעתיד. החשש מפני מה שעתיד לבוא וחרטה על מה שהיה. היא נובעת מציפייה שעשיתם משהו לא בסדר, שמישהו יגיב קשה, יכעס, ינתק קשר. היא נוגעת בפחדים של דחייה ונטישה, ובתחושה שאתם לא מספיק טובים או ראויים. האשמה היא גוף של כאב המלווה בזכרונות ספוגים בגוף צביר של ביקורת, גנאי ונזיפות. כעסים ואנרגיות קשות שהשליחו עליכם, או דרישה להתנהגות מרצה וטובה המלווה באיום ואולטימטום, דרך אגב משם נולדת גם הנטייה לרצות אחרים.

מהי אחריות?

לקיחת אחריות היא כוח, יכולת להפריד בין המצב שקרה לבין הזהות והדימוי שלכם. האחריות מתייחסת למה שקרה ולא למי שאתם. לכן היא נקייה מאשמה. היא קשורה להווה ומדוייקת. כשאתם לוקחים אחריות אתם פותחים פתח לשינוי ובונים גשר לקרבה.

איך זה מרגיש בגוף ובנפש?

אשמה משאירה אתכם תקועים בלופים אין סופיים של מחשבות ללא פתרון.

היא גורמת לכם להרגיש רע, היא מחלישה את הגוף, מעיקה על הנפש, יוצרת עומס ומתח ואף דיכאון

אין תקשורת, יש מחנק בגרון, תחושה של נתק אי שקט וחוסר יכולת להיות בתקשורת פתוחה וקשובה.

אחריות מאפשרת יישור הדורים, הכרה בטעות ותיקון מידי, אפשר לעבור הלאה, להתקדם, התקשורת

פתוחה קשובה וזורמת. יש מוטיבציה לשפר ולתקן, הגוף מלא אנרגיה, כשאתם לוקחים אחריות

ללא אשמה אתם מסתכלים למציאות בעיניים מציבים גבול כשמישהו לא מכיר באחריות

שלקחתם ומתעקש להעניש אותכם או לנקום בכם. כשאתם לוקחים אחריות אתם יודעים שאת שלכם עשיתם

ומחזירים לעצמכם את הכוח גם אם עולה חשש ופחד גם כשלא ברור לכם איך הצד השני יקבל את הדברים. 

רגשות אשמה לגיטימיים

חשוב לזכור: רגשות אשמה, הלקאה עצמית, חרטה וכאב הם חלק לגיטימי מהחוויה האנושית.

אל תעקפו את הרגשות או תדלגו על השלב לפני שאתם מוכנים לקחת אחריות, אלא תפגשו את הכאב והאשמה.

אי אפשר להתמיר אשמה לאחריות אם לא פגשתם את הרגש הזה בתוככם קודם.

כשאתם פוגשים את הכאב והאשמה אל תשאבו אחרי הדפוסים המוכרים אלא תרגישו את החוויה הרגשית בגוף

ופגשו את הרגש מבלי לשייך אותו לזהות שלכם, כדי שהאגו לא ינכס לעצמו את האשמה ויגרום לכם להתעסק

בכם, בדימוי ובערך העצמי שלכם.

לקיחת אחריות קשורה לחוויה חומלת ואמפטית הבנה של הצד השני והכרה וקבלה מלאה של החלק שלכם היא משחררת אתכם מתח ועומס נפשי.

נוכחות

כשאתם ערים ונוכחים בהווה למה שמתרחש ברגע הזה, אפשר לראות בבירור מהו קול האשמה שמושך אותכם לעבר ולעתיד, ומהי לקיחת אחריות המתקיימת כאן ועכשיו. הנוכחות מאפשרת הבחנה, חופש ובחירה מחודשת בכל רגע. הדרך הטובה להשתחרר מהעבר היא להתייחס לנשימה ולמקום שאתם נמצאים בו ברגע זה, לשהות בדממה ולהקשיב לגוף. זה השער שממנו אתם נכנסים לשלב הריפוי. בכל רגע אתם יכולים להתחיל מחדש, לצאת ממעגל האשמה, לפגוש את הכאב לזהות את הדפוס, לקחת אחריות ולשחרר את עצמכם מלופים מחשבתיים ורגשיים

חזרה להווה

כשעולה אשמה שאלו את עצמכם: האם זו אשמה שמושכת אותי אל פחד ודאגה, או שיש כאן הזדמנות לקחת אחריות נקייה ולחזור לעוצמה שלי? בכל פעם שתבחרו באחריות תחזרו אל ההווה, אל נוכחות מלאה, ותגלו מרחב רב של פעולה וחופש חדש בתוככם. הגוף שלנו כל כך חכם. הוא יודע לאותת לנו בצורה אנרגטית מתי אנחנו נשאבים לסבל ואשמה

הוא מעביר לנו מסרים, ואנחנו לא פעם מתעלמים, לא מתייחסים אליו. המחשבות מכסות על מידע עמוק ומשמעותי שמגיע מהגוף. לעיתים אנו רואים בגוף מקור לקונפליקטים, לכאב נפשי ורגשי, ומשליכים עליו את הסיבה והגורם לסבל ולחוסר אהבה עצמית.

אבל הגוף הוא יקום פלאי מודעות פשוטה לאנרגיה בגוף מפוגגת כאבים פיזים ומתחים נפשיים.

במפגש ששמעון ואני נקיים בארץ, אעביר מדיטציה להקשבה העמוקה לתדרי הגוף.

נחווה התמרה רוחנית דרך קרקוע והרגעת המחשבות.

תודה גדולה לכל מי שכבר רכש כרטיסים או הזמין מקום למפגש. מספר המקומות מוגבל, ולכן כדאי לשריין מקום מראש. כנסו לקישור ״אחדות הניגונים״.